פוליסת חיסכון הינה מכשיר חיסכון המאפשר הפקדות כל סכום ללא תקרה (זאת בניגוד לקופת גמל להשקעה). ניתן להפקיד באופן חודשי, חד פעמי או בשילוב בין השניים. התחשבנות המס מבוצעת בעת המשיכה בלבד ולא מדי חודש, מה שמאפשר לייצר "ריבית דריבית" על הרווחים הצבורים.

בעת משיכת הכספים נשלם 25% מס ריאלי על הרווחים בלבד.

ניתן לעבור בין מסלולי השקעה ללא שהדבר ייחשב אירוע מס.

בניגוד לקופות הגמל לא ניתן לנייד פוליסת חיסכון מחברה לחברה, יש לפדות תחילה הכספים ואז לבצע הפקדה מחודשת. כמו כן, בפוליסת החיסכון ניתן לקבוע מי המוטבים שיקבלו את הכספים.

יתרונות הפוליסה:

1. שקיפות – כל המידע נמצא באיזור האישי באתר הקרן המנהלת. 

2.ניהול השקעות מקצועי – הכסף מנוהל על יד חברות ביטוח ובתי השקעות המתחרים על תשואות הכספים שלכם ומחזיקים מחלקות שלמות לניהול החסכונות בידי מנהלי השקעות בכירים ומנוסים.

3. דמי ניהול אטרקטיביים – דמי הניהול מעולים בהשוואה למשל לקרן נאמנות שם תשלמו 2%-3% דמי ניהול שנתיים ואף תשלמו דמי משמורת לבנק. כמו כן, בקניה של ני"ע ישירים דרך הבנק תשלמו עמלות קניה ומכירה.

מילה על נומינלי וריאלי

ריבית נומינלית היא שיעור הריבית המשולמת במכשירי השקעה לא צמודים כמו למשל פיקדון בנקאי, הניתן בריבית ידועה מראש. כדי להשוות את הריבית הזו לפיקדון או תוכנית חיסכון צמודת מדד נדרשת "שפה משותפת" המכונה ריבית ריאלית. הריבית הריאלית היא הריבית שמקבל החוסף מעבר לשיעור ההצמדה למדד (האינפלציה).

איך משווים בכל זאת בין השניים כשסביבת האינפלציה העתידית לא ידועה? עפ"י יעד אינפלציה או תחזיות אינפלציה המפורסמות בגופים השונים (בנקים ובתי השקעות בעיקר) כך שניתן להעריך בכמה יעלה מדד המחירים לצרכן אך רק בדיעבד נדע כמה היתה האינפלציה.

כך לדוגמא אם בשנה מסוימת האינפלציה היתה 2% והרווחה היה 5%. אם מדובר במיסוי נומינלי (15%) המאפיין קרנות נאמנות, תעודות סל ופיקדונות בנקאיים המיסוי יהיה 0.75% כי הוא מוטל על הרווח המלא. מנגד,, אם מדובר באפיק מיסוי ריאלי (כמו פוליסת חיסכון), התשלום הוא רק על הרווח בניכוי האינפלציה (כלומר על רווח של 3%) כך ששיעור המס בפועל יהיה זהה לשיעור הנומינלי – 0.75%